כנסיות - ניקולאס הקדוש, כנסיית עץ וקתדרלת ג'ורג' גיקה

ברחבי דורוהוי ישנן מבחר רחב של כנסיות שונות אך אלה הן הגדולות הפופלריות ביותר, אך ניתן לבקר ולהתרשם בעוד מגוון כנסיות ברחבי העיר.

 

כנסייה ע"ש ניקולאס הקדוש

הכנסייה המלכותית והגדולה בדורוהוי מוקדשת לניקולאס הקדוש. היא נוסדה בשנת 1495, על ידי הנסיך שטפן הגדול- השליט החשוב ביותר של מולדביה בימי הביניים, ונחנכה ב -18 באוקטובר של אותה שנה. לכבודו של אלוהי הנוצרים (ניקולאי), הכנסייה שומרת עד היום על הקירות המקוריים שלה משנת 1495. עם זאת, בין השנים 1896-1921, הכנסייה שוחזרה וחודשה מספר פעמים.

מנקודת המבט של החזון האדריכלי, לכנסיה זו יש מבנה זהה לכנסיות סנט אליאס בסוצ'אבה (1488), סנט ג'ורג' מהרולאו (מתאריך 1492), ניקולאס הקדוש מבוטושאני (נבנה בשנת 1497) – כולם על בסיס רחב, מרווח ומלבני; בנוסף נדבך עגול שמעליו עולה מגדל מרשים בסגנון מולדבי.

הכנסייה נשמרה להפליא עד ימינו, למרות שהיא סבלה (ועדיין סובלת) מהשפעות מזגי אוויר במהלך ההיסטוריה עד היום. כוללת את היצירה המקורית אך נושאת גם את טביעת הרגל של לא מעט שחזורים- מוצעת הכנסייה לאוהבי תרבות כמו גם יצירת אמנות, אך גם כמקום פולחן נוצרי במשך יותר מחצי אלף (500 שנים).

אין שום מידע נכון להיום על האמן שיצר את האיורים בכנסייה (באיכות וצבע קומפוזיציוני יוצא דופן!), ומאז 2012 חוקרים מתחילים להיחשף אליהם כתוצאה מהסרת השרידים ושכבת העשן שכיסתה את הקירות הפנימיים במאה השנים האחרונות.

     

 

 

 

כנסיית העץ ע''ש מריה הקדושה

כנסיית העץ ע''ש מריה (הגברת) הקדושה, שכונה בעבר כנסיית "ורגוליצ'י" (Vârgolici), היא אנדרטה ארכיטקטונית היסטורית מדורוהוי, משנת 1779. היא בנויה ביסודותיה מעץ אלון, בעלת צורה של סירה עם גג משופע בצורת ספינה. האנדרטה נבנתה ע''י כומר בשם וסיליה, בשנת 1779, שהיה באותה עת בנאי וגילף את קירות הכנסייה. האלונים ששימשו בבנייה נבחרו מהיער ממש שנמצא בו ניצבת כיום הכנסייה. 

הכנסייה מעוצבת כספינה, בעלת גג משופע, וחבל עבה של ימאי, המסמל תקווה נוצרית. החבל נחצב על הקירות החיצוניים. הכנסייה עברה ניקוי בשנת 1895, ותיקונים בשנת 1904 ו-1919. בתוך כמה עבודות שיקום שלאחר מכן- הקירות הפנימיים, שהושחרו במאות השנים האחרונות, נוקו; מגדל הפעמון והמרפסת נבנו מחדש, והאיקונים שוחזרו.

הכנסייה מכילה מספר ספרי דת המתוארכים למאות ה-18' ותחילת המאה ה-19': הטריודיון משנת 1747, הבשורה משנת 1812, חשיבות הבשורות משנת 1805, ותשע האודות המקראיות, משנת 1815. אבל החשיבות העיקרית של הכנסייה היא מודל ארכיטקטוני מתמשך עבור היורשים.

בכנסיה צנועה זו, הבנויה כולה מעץ, הכוהנים סבלו מזמנים קשים והתפללו לעזרה מאבותי אדמות אלה, במשך מאות שנים. העובדה שהיא קיימת עד היום, תוך שמירה על הארכיטקטורה הישנה שלה, עם רק עבודות תיקון קלות, מוכיחה שהבנאי שפך את ליבו ואת אמונתו בהקמתו. האיש אכן הצליח לקדש את המקום.

 

       

 

קתדרלת ג'ורג'ה גיקה או "הירדמות האם הקדושה"

כשהולכים במורד הגבעות הדורוחויאניות באזור העיר התחתית, רחוב ג'ורג' גיקה, המבט ללא ספק יעצור על הקתדרלה הגדולה והמרשימה. הקתדרלה מרשימה אך מסבירת פנים, ומבליטה גם את הצבעים המיוחדים- אדום ולבן, כמו גם את 5 המגדלים המתומנים. בפנים אפשר להתפעל מנברשת כנסייה וכלי כסף שהובאו מקייב בשנת 1894.

כמו כן, הוא נושא את חותמם של בעלי מלאכה (של פעמוני אומנות) שבנו אותה באהבה ובאמונה בשנת 1938. התוכניות להקמת הכנסייה הן למעשה ישנות הרבה יותר, החל משנת 1869 כאשר העמידו את תשתית האבן הראשונה של פולחן המקום הזה.

ברחוב ג'ורג'ה ג'יקה, בהמשך הרחוב, נמצא לו גם המונומנט של מיכאיל קוגליצ'יאנו, מדינאי רומני, היסטוריון ופובליציסט.